בן פרידה וישעיהו, נולד ביום ח' באדר ב' תרפ"ט (20.3.1929) בירושלים. בני משפחתו עלו ארצה מחלב, סוריה, והגיעו ירושלימה לאחר טלטולים מרובים וסכנות דרכים. בילדותו נתייתם מהוריו ונתקבל לבית-הספר בכפר הילדים מאיר שפיה. עבודת-האדמה היתה משאת-נפשו ושאף לחיות במשק עובדים שיתופי. בבית-הספר התמחה גם בנגרות. לאחר שסיים את בית- הספר יצא לשנת-שירות בדגניה ב'. בהיותו בן 17 התגייס לפלמ"ח.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, צורף לאחד הגדודים בחטיבת "יפתח" והשתתף כמקלען בכל פעולות הגדוד. שלמה נפל בהתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, שנערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל, ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנבי-יושע.